הארה והדרך להשגתה
מסר מאת ניל דונלד וולש
17.1.2009
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
תעתיק משיחה של ניל על אופי ההארה וכיצד להשיגה, שנערכה לפני קהל באשלנד, אורגון, ביולי 2004. לטקסט נעשו מעט שינויים ע"י ניל במהלך השנים מאז אותה שיחה, המספקים הבנה רבה יותר שבאה כתוצאה מהחוויות שלו את האמת. ניל מחשיב שיחה זו כשיחה החשובה ביותר שאי פעם נתן. אנו מקווים שתיהנו ממנה.
החלטתי לדבר הלילה על הארה – החוויה החמקמקה, הקסומה והמיסטית, אליה נראה שכולם מנסים להגיע ונראה שכולם כמהים אליה ומחפשים אותה. אני מבין את סיבת החיפוש, משום שאם כולנו היינו מוארים, קיימת סברה שחיינו היו טובים יותר מאשר הם עתה, כאשר אנו מניחים שאיננו מוארים.
בנוסף, עלה בדעתי שאם כולנו היינו מוארים מהר באופן יחסי, העולם כולו היה שונה והיינו חווים את החיים באופן שונה. סביר להניח שהיו פחות מהומה, לחץ, עימותים, והייתי מעריך שלבטח היו פחות עצב, כעס, אלימות וכל הדברים שעושים את חיינו בזמנים אלה עגומים, מנותקים ובלתי מאושרים.
האנושות, אם כן, מחפשת הארה עוד מקִדמת דנה, מהיום בו הבנו באופן מודע שאפשר להיות מוארים – מה שזה לא יהיה.
לא רק שחיפשנו הארה, חיפשנו אף את ההגדרה של המילה, משום שאיננו יכולים להגיע ליעד זה כל עוד לא נדע לאן פנינו מועדות. וכך, הצעד הראשון עבור רוב בני האנוש היה לנסות להגדיר מהי הארה, או כיצד היא נראית, או מורגשת, או מהו טעמה, או איך זה לחוות אותה. ולאחר שהבהרנו זאת, לאחר שהבנו מהו יעדנו, יש ביכולתנו לנסות להבין מה דרוש על מנת להגיע מהמקום בו אנו נמצאים אל המקום בו אנו רוצים להיות.
כפי שאני רואה זאת, האנושות, או לפחות חלק גדול ממנה, עסוקה במרוץ להארה. רבים אומרים שהם יודעים כיצד להגיע לשם וכיצד להביא אתכם לשם. וכך אנו רואים "דרכים להארה", דרכים רבות מאוד המוצעות, מומלצות, נבראות, מבוטאות, נחוות, נחלקות ומוכנסות למרחב חיינו הקולקטיביים. מאסטרים בכל צורה, גודל וצבע יוצרים, במשך אלפי שנים, דרכים להארה...
להמשך המאמר